טחורים הם בעיה רפואית שכיחה ונפוצה אשר מתרחשת בכ-25% מקרב האוכלוסייה הכללית בכל הגילאים בעוד שנמצא, כי בעיית הטחורים שכיחה יותר בקרב נשים ובקרב אנשים מעל גיל 50. נמצא כי מעל גיל 50 יש סיכון גבוה של כ-50% לפתח טחורים.
תופעת הטחורים הינה תופעה מביכה, מכאיבה ולמרות זאת מוזנחת בשל אי הנעימות והבושה לגשת לרופא המטפל ולדווח על התסמינים הלא נעימים המתרחשים באזור פי הטבעת. טחורים הם בעצם כלי דם מורחבים באזור פי הטבעת.
הטיפול בטחורים תלוי בשלב בו נמצאים הטחורים, קיימים ארבעה שלבים של התפתחות הטחור, מהקל לקשה ביותר. ככל שאבחון הטחורים נעשה בשלבים מוקדמים יותר, הטיפול הוא קל יותר, כאשר אדם מאובחן בשלבים מתקדמים יותר, יהיה צורך בהתערבות כירורגית.
שלבי התפתחות הטחורים כוללים:
- שלב ראשון: נחשב לשלב הקל ביותר, בו הטחורים הינם פנימיים ולרוב האדם אינו מרגיש בהם כלל.
- שלב שני: בשלב זה הטחור עלול לצאת החוצה מפי הטבעת בזמן יציאה ולחזור חזרה לפי הטבעת.
- שלב שלישי: שלב זה הינו שלב מתקדם בו הטחורים יוצאים בזמן יציאת צואה או ישיבה ממושכת בשירותים והאדם צריך בעזרת דחיפת הטחור להחזירו חזרה לפנים פי הטבעת.
- שלב רביעי: שלב זה הוא הקשה והכואב ביותר, בו הטחורים חיצוניים ואינם מסוגלים להידחף בחזרה לפי הטבעת. בשלב זה כל האזור של פי הטבעת נפוח, כואב ולעיתים קרובות אף מדמם.
מהם התסמינים וכיצד מאבחנים טחורים?
ככל שהאדם יהיה מודע לתסמיני הטחורים וימהר לטפל בהם כך הטיפול בהם יהיה פשוט יותר.
התסמינים אשר עלולים להיווצר עקב טחורים כוללים: כאבים וגירוד באזור פי הטבעת, הפרשות שונות ולעיתים דמיות מפי הטבעת, נפיחות וקשיים בזמן יציאת צואה, הפרעות במערכת העיכול, בליטות חיצוניות כואבות.
מומלץ לאדם הסובל מתסמינים אלו, לגשת לאבחון אצל הרופא המטפל ו/או רופא מומחה בפרוקטולוגיה. תסמיני הטחורים דומים מאוד לתסמינים של סרטן רקטום ופיסורה ולכן יש צורך באבחון מדויק ובמתן טיפול מתאים.
מי סובל מטחורים?
כאמור, בעיית הטחורים הינה בעיה רפואית נפוצה ושכיחה. קיימים מספר גורמי סיכון, אשר מעמידים את האדם בסיכון גבוה לפתח טחורים, גורמי סיכון אלו כוללים: גנטיקה והיסטוריה משפחתית, אישה בהריון, אישה לאחר לידה, אנשים הסובלים מעצירות כרונית, אנשים הסובלים מפיסורה, אנשים בעלי משקל עודף, אנשים אשר משתעלים ו/או מקיאים באופן כרוני, אנשים הסובלים מיתר לחץ דם.
כיצד מטפלים בטחורים?
הטיפול בטחורים משולב עם טיפול תרופתי, טיפול כירורגי וטיפול תזונתי, הכל בהתאם לדרגה בה אובחן האדם, האם הטחורים פנימיים או חיצוניים ואילו תסמינים מתקיימים.
הטיפולים המוצעים כיום כוללים:
- טיפול תזונתי, בעזרת הוספת סיבים תזונתיים לתפריט היומי, שתייה של לפחות 8 כוסות מים ביום, הוספת פירות וירקות (בעיקר ירקות ירוקים), פירות יבשים וכדומה. הימנעות ממאכלים מטוגנים, חריפים, ג'אנק פוד, הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול.
- טיפול בעזרת טיפול בעזרת משחות ונרות (כגון: פרפריישן H) להקלה מקומית בכאבים ובניסיון להקטין את נפח כלי הדם.
- טיפול באמצעות קשירת טחורים, שיטת טיפול זו קיימת בשימוש עוד משנות ה-50 ומוגדרת כשיטה טיפול יעילה, מהירה, ללא כאבים. הטיפול נעשה בהרדמה מקומית או ללא הרדמה כלל. בעזרת מכשור רפואי מתאים, "מלבישים" על הטחור גומייה אשר קושרת אותו ומפסיקה את זרימת הדם, לאחר מספר ימים, ינשור הטחור עם הגומייה בשל נמק מקומי הנוצר באזור.
- טיפול באמצעות חשמל (Electrotherapy), המשלב צריבה וחימום הטחור עד נשירתו.
- טיפולי לייזר.
- ניתוח כירורגי להסרת הטחורים.
