בכתבה הבאה נתרכז אמנם בקשירת טחורים אבל לפני שנצלול לעומק הטכניקה הטיפולית הזו, הנה כמה עובדות מעניינות על
- נשים בהריון צפויות לסבול מטחורים, אך נשים וגברים סובלים מטחורים בשיעור דומה.
- יש עדויות לטחורים כבר בתקופת התנ"ך וגם עדויות מתקופה קדומה מאוחרת יותר – ביוון.
- ככל שהגיל עולה ומתקדם, כך הסיכוי של אדם לסבול מטחורים עולה אף היא בהתאמה.
- לעיתים אין מנוס ויש לטפל בטחורים בעזרת תרופות ובמקרים קיצוניים יותר ניתוח הוא הפתרון היחידי.
- רבים מהמומחים גורסים שאורח חיים דל בפעילות גופנית ותפריט הדל בסיבים תזונתיים מעלה את הסיכוי להופעת טחורים.
- טחורים שאינם מטופלים יחמירו.
- תינוקות וילדים קטנים לא יפתחו טחורים.
- טחורים מחולקים ל-4 שלבים, בהתאם להתפתחות שלהם ולדרגת החומרה שלהם; בציר הדרגות – דרגה 1 היא הקלה ביותר ודרגה 4 נחשבת לדרגה החמורה ביותר של טחורים. כאשר הטיפול בטחורים מותאם לדרגת החומרה שלהם.
בנוסף לשינוי הרגלי תזונה קיימות כיום גם מגוון רחב של סוגי משחות ונרות, אותן ניתן לרכוש ללא מרשם רופא בבתי המרקחת. מטרתן של פתרונות אלו הן גם להרגיע את האזור הנפוח והכואב וגם לנסות להקטין את גודל הטחור.
במקרים בהם כל הניסיונות הללו כושלים והטחורים הם חיצוניים או גם חיצוניים וגם פנימיים יהיה צורך בהתערבות רפואית שתכליתה להסיר את הטחורים.
מהי שיטת קשירת טחורים?
טחורים אלו הם כלי דם באזור פי הטבעת אשר התרחבו או התנפחו ובכך חוסמים מעבר תקין של צואה מפי הטבעת, מפריעים, מכאיבים ובמקרים בהם הטחורים הם חיצוניים, עלול להיווצר חיכוך בין הטחור לבגדים אשר גורם לכאבים עזים, דימומים, חוסר יכולת לשבת וכדומה.
קשירת טחורים צעד אחרי צעד
- כשלוש שעות לפני הטיפול עורכים חוקן (Fleet enema) על מנת לנקות את התעלה האנאלית.
- במהלך הטיפול, שאורכו אינו עולה על כמה דקות, שוכב האדם על שולחן מטופלים והרופא נעזר במכשיר אנדוסקופ בכדי לזהות את הטחורים ולברר האם הם גם פנימיים.
- הרופא נעזר בצינור מיוחד, אשר "תופס" את הטחור ולאחר תפיסת הטחור תשתחרר מהצינור גומייה מיוחדת אשר תתלבש על בסיס הטחור. הגומייה תמנע את אספקת הדם לטחור ותביא למצב של איסכמיה ונמק. לאחר מספר ימים של חסימת הדם לטחור, הוא יתייבש וייפול.
הטיפול קיים כבר משנות החמישים והוכח כמוצלח מאוד. כמו כן, אין צורך בהרדמה כללית אלא רק בהרדמה מקומית או זריקת טשטוש. במצב אידיאלי הטחורים אמורים לנשור בתוך כשבוע.
מהם הסיבוכים האפשריים כתוצאה מקשירת טחורים? ועד כמה הם שכיחים?
- זיהומים ודלקות מקומיות: אלו יכולים להופיע באזור פי הטבעת. ועל אף שתופעות לוואי זו אינה שכיחה היא עלולה להתרחש ולהיות מלווה בחום גבוה, כאבים באזור פי הטבעת וקשיים במתן צואה ושתן. במקרה כזה, יש צורך לגשת באופן מיידי לרופא המטפל או לחדר מיון.
- כאבים: תופעת לוואי זו היא השכיחה ביותר והיא תחלוף לאחר מספר ימים מיום הניתוח. בבעיית הכאבים ניתן לטפל באמצעות תרופות משככות כאבים, כגון: אקמול, אדוויל, נורופן ועוד. במקרים בהם הכאבים עזים ומשתקים, מומלץ לגשת לרופא המטפל או לחדר מיון.
- דימומים: תופעת לוואי זו אינה שכיחה אך עלולים להופיע דימומים קלים לאחר מתן צואה. במקרים של דימומים בלתי פוסקים ומאסיביים יש לגשת לרופא המטפל או לחדר מיון.
כמו כן, לאחר קשירת טחורים חשוב לדווח לרופא המטפל על כל תופעת לוואי המתרחשת ולהיות במעקב רפואי על מנת לעקוב ולוודא שהטחורים אכן נשרו.