זיהום דלקת במעיים

המונח מחלות מעי דלקתיות (IBD) מתאר קבוצת הפרעות שבהן המעיים הופכים להיות מודלקים. מצב זה מהווה במקרים רבים חלק ממחלה אוטואימונית, אך מחקרים מציעים כי דלקת כרונית אינה יכולה להתרחש כתוצאה מתקיפת המערכת החיסונית את הגוף.

מדענים סבורים שהמחלה היא תוצאה של תקיפת וירוסים, חיידקים או מזונות מזיקים במעיים, על ידי המערכת החיסונית, בתהליך הגורם לדלקת המובילה לפגיעה במעיים. שני הסוגים העיקריים של מחלות מעי דלקתיות הם קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.

קוליטיס כיבית מוגבלת למעי הגס. מחלת קרוהן, לעומת זאת, עשויה להתרחש בכל חלק של מערכת העיכול מהפה אל פי הטבעת. אך במקרים רבים היא משפיעה על החלק האחרון של המעי הדק או הגס, או שניהם.

השפעות תסמיני מחלות מעי דלקתיות – כשהדלקת חמורה, מחלות אלו פעילות וגורמות להתלקחות התסמינים. כאשר מתרחשת פחות דלקת או בהעדר מוחלט של דלקת, החולה אינו חווה כלל תסמינים, והמחלה נמצאת בהפוגה.

הגורמים לזיהומי דלקת במעיים

מחלות מעי דלקתיות מתרחשות מסיבות שאינן ידועות. שילוב של חיידקים, וירוסים, ואנטיגנים, מעורר את המערכת החיסונית של הגוף ליצירת תגובה דלקתית בדרכי העיכול. מחקרים חדשים מראים ששילוב כלשהו של גורמים תורשתיים או סביבתיים עלול לגרום להתפתחות זיהומי דלקת במעיים.

גם רקמת הגוף עלולה לגרום לתגובה אוטואימונית. בהתאם לגורם, התגובה ממשיכה ללא שליטה ופוגעת בדפנות המעיים, במצב המוביל לשלשולים, עצירות, פיסורה וכאבי בטן.

תסמיני זיהומי דלקת במעיים

בדומה למחלות כרוניות אחרות, חולה במחלות מעי דלקתיות עובר תקופות שבהן המחלה מתלקחת וגורמת לתסמינים, ולאחריהן תקופות שבהן התסמינים מופחתים או נעלמים והבריאות הטובה שבה. התסמינים נעים בחומרתם בין קלים לחמורים, ותלויים בחלק במערכת העיכול המעורב. הם כוללים:

• כאבי בטן.
• שלשולים העשויים להיות מלווים בדם.
• דחיפות חמורה לתנועת מעיים.
• חום גבוה.
• ירידה במשקל.
• אובדן תיאבון.
• אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל עקב איבוד דם.

סיבוכי זיהומי דלקת במעיים

מחלות מעי דלקתיות עלולות לגרום למספר סיבוכים חמורים במעיים, כולל:

• דימום פנימי כתוצאה מדימום הנובע מהכיבים.
• ניקוב או קרע המעיים.
• חסימת המעיים, המתרחשת במחלת קרוהן.
• פיסטולות ומחלה פריאנלית, מחלה ברקמות סביב פי הטבעת. מצבים אלו שכיחים יותר במחלת קרוהן מאשר בדלקת קוליטיס כיבית.
• תת תזונה.

מחלות מעי דלקתיות, במיוחד קוליטיס כבית, מגבירות גם את הסיכון לסרטן המעי הגס. זיהומי דלקת במעיים עשויים להשפיע אף על איברים אחרים. לדוגמא, חולה במחלות מעי דלקתיות סובל מדלקת פרקים, מחלות עור, דלקת בעין, הפרעות בכבד ובכליות, או איבוד עצם. מכל הסיבוכים מחוץ למעיים, דלקת פרקים היא הנפוצה ביותר. סיבוכים משותפים לעיניים ולעור מתרחשים ברוב המקרים יחד.

אבחון זיהומי דלקת במעיים

הרופא מאבחן את הזיהומים בהתבסס על התסמינים ובדיקות שונות:

בדיקת צואה – המטופלים מתבקשים לדגום צואה הנשלחת למעבדה כדי לשלול את האפשרות של גורמים חיידקיים, ויראליים או טפיליים של שלשולים. בנוסף, הצואה נבדקת לעקבות דם שאינן ניתנות לאיתור בעין בלתי מזוינת.

ספירת דם מלאה – טכנאי מעבדה או אחות מבצעים בדיקת דם, הנשלחת לבחינה במעבדה. עלייה בספירת תאי הדם הלבנים מעידה על נוכחות דלקת, ואם מתרחש דימום חמור, ספירת כדוריות הדם האדומות ורמת ההמוגלובין עלולה לרדת.

טיפול – מטרת הטיפול הרפואי היא לדכא את התגובה הדלקתית החריגה, כך שלרקמת המעי יהיה סיכוי להחלים. עם ההחלמה, ניתן לחוות הקלה בתסמיני השלשולים וכאבי הבטן. עם השליטה על התסמינים, הטיפול הרפואי מתמקד בהפחתת תדירות ההתלקחויות ושמירה על הפוגה.