התסמינים שבהם טחורים באים לידי ביטוי הם תסמינים שאינם ספציפיים. המשמעות היא שהתסמינים שבהם טחורים באים לידי ביטוי, יכולים להוות עדות לקיומה של בעיה אחרת במערכת העיכול. כיוון שמדובר בתסמינים שאינם ספציפיים, יש להתייחס לכל מקרה באופן פרטני ולבצע בדיקות שונות במטרה לבודד את הבעיה תוך ביצוע אבחנה מבדלת. במקרים רבים המטופל מייחס באופן אוטומטי את התסמינים שמהם הוא סובל לטחורים. אך חשוב להבין שהם יכולים להופיע גם על רקע של פוליפים, פרוקטיטיס, פיסורה, פיסטולה, גידול סרטני, אבצס והרשימה עוד ארוכה.
זה מתחיל בסקירת ההיסטוריה הקלינית של המטופל
טחורים פנימיים גורמים לעיתים קרובות לדימום טרי, גרד, בליטה של הטחור אל מחוץ לפי הטבעת ועוד. גם טחורים חיצוניים בדרך כלל גורמים לתסמינים דומים אך ההבדל המרכזי הוא שטחורים חיצוניים עשויים לבוא לידי ביטוי בנוסף בכאבים. כשמדובר במטופלים בני פחות מ-40, בדרך כלל לא יהיה צורך לבצע בדיקה אנדוסקופית במסגרת תהליך האבחון של טחורים. זאת כמובן אלא אם כן ישנם סימנים או גורמי סיכון למחלה קשה.
כך לדוגמה, אם לממצא בפי הטבעת מתלווים גם אובדן משקל לא רצוני, כאבי בטן, אנמיה, חום גובה וכדומה, יהיה צורך לבצע בדיקה אנדוסקופית כדי לשלול גידול במערכת העיכול. כמו כן חשוב לבצע בדיקה אנדוסקופית במקרים שבהם למטופל יש סיפור אישי או משפחתי של סרטן המעי הגס ו/או פי הטבעת או מחלת מעי דלקתית. בכל מקרה שבו המטופל נמצא בעשור החמישי לחייו או נמצא בסיכון גבוה יחסית לפתח סרטן במערכת העיכול התחתונה מסיבה כלשהי, יש לבצע בדיקה אנדוסקופית, בעיקר במקרים שבהם לא בוצעה בדיקה בעשור האחרון.
וממשיך לבדיקה הגופנית
הבדיקה הגופנית כוללת הסתכלות ישירה על אזור פי הטבעת והרקטום וכן בדיקת אצבע רקטלית, המאפשרת לאבחן בעיקר טחורים חיצוניים. כדי שהרופא יוכל להבחין בטחורים חיצוניים, על המטופל לשכב על הצד או למקם את גופו בעמידה על ארבע. טחורים פנימיים לעומת זאת, ניתן לאבחן בדרך כלל רק באמצעות אנוסקופיה. זאת למעט מקרים שבהם הטחורים הפנימיים צונחים ובשל כך הם בולטים מחוץ לפי הטבעת.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שטחורים פנימיים הם לרוב בעלי מרקם רך ובדרך כלל הם גם דקים מאוד. אי לכך, קשה למשש אותם באצבעות וכדי לאבחן אותם יש להשתמש באנוסקופ, פרוקטוסקופ או סיגמואידוסקופ. בהקשר זה יש לציין כי במקרים מסוימים המטופל עשוי לסבול מטחורים פנימיים וחיצוניים במקביל.
על ההבדלים בין בדיקת אנוסקופיה לבדיקת פרוקטוסיגמואידוסקופיה קשיחה
כפי שציינו, כדי לאבחן טחורים פנימיים, בדרך כלל יש להשתמש בציוד רפואי. המכשיר הראשון שלרוב יבחר הרופא להשתמש בו, נקרא אנוסקופ המשמש לביצוע אנוסקופיה. אנוסקופ הוא מכשיר רפואי קטן שמוחדר בעדינות לפי הטבעת של המטופל. מדובר במעין צינור חלול וקשיח שמאפשר לרופא להרחיב מעט את התעלה שמובילה לפי הטבעת, להאיר אותה ולהתבונן בה. ברוב המקרים כדי לבצע בדיקה באמצעות אנוסקופ, אין צורך לטשטש את החולה או לתת לו תרופות הרגעה כלשהן. הבדיקה עשויה להיות מלווה באי נעימות קלה אך לא אמורה להסב כאב למטופל.
בדיקת פרוקטוסיגמואידוסקופיה קשיחה דומה מאוד לבדיקת אנוסקופיה. ההבדל הוא שבבדיקה זו הרופא עושה שימוש בפרוקטוסקופ, המאפשר לו לבחון לא רק את פי הטבעת והרקטום אלא גם את החלק התחתון של המעי הגס. גם במקרה הזה לרוב לא יהיה צורך לטשטש את המטופל.
לעיתים טחורים מאובחנים באופן אקראי
מעבר לכל האמור לעיל, יש לציין כי במקרים מסוימים טחורים מאובחנים באופן אקראי. מצב זה מתרחש כאשר הטחורים מאובחנים במסגרת בדיקה שמבוצעת ללא קשר לתלונות המעלות את החשד לטחורים. כך לדוגמה יתכן למשל שהטחורים יאובחנו במסגרת בדיקת קולונוסקופיה המבוצעת כבדיקת סקר בלבד ולא בשל תלונות על תסמינים במערכת העיכול.
מקורות:
Hemorrhoids: diagnosis and treatment options Diagnosis of hemorrhoids – NIH
