טחורים חיצוניים

כחמישים אחוז מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל חמישים, סובלים מתופעה המוכרת בשם טחורים. למרות שתופעה זו שכיחה מאוד מעל גיל חמישים, כ-25% סובלים ממנה באופן כללי בכל הגילאים.

תופעת הטחורים מוגדרת כהרחבת כלי דם באזור פי הטבעת. כלי הדם המורחבים, עלולים לגרום למספר בעיות, כגון: כאבים באזור פי הטבעת, תחושת חוסר נוחות, כאב וצריבה בשעת הישיבה ו/או מתן צואה בשירותים, עצירות, הפרשות ריריות ובמקרים מתקדמים גם להפרשות דמיות מפי הטבעת.

תופעת הטחורים יכולה להיות מטופלת בקלות בעזרת שינוי הרגלי אכילה, שתייה מרובה של מים ומשחות מקומיות, אך במקרים בהם הטחורים מוזנחים, לא מאובחנים ולא מטופלים, יהיה צורך בהתערבות רפואית כירורגית, על מנת להסירם.

אם האדם יתעלם מתופעת הטחורים היא לא תעלם, להיפך, הטחור ימשיך לגדול ולהתפתח וממצב קל, תהפוך בעיית הטחורים למצב קשה ומסובך המצריך ניתוח.

הטחורים יכולים להיגרם ממגוון גורמים, אשר חלקם אינם נמצאים בשליטת האדם, כגון: גנטיקה והיסטוריה משפחתית של טחורים. אך גם ממצבים אשר כן נמצאים בשליטת האדם, כגון: השמנת יתר, סטרס ולחץ נפשי גבוה, תזונה לקויה אשר אינה כוללת פירות, ירקות, סיבים ועוד, בעיות ומחלות כרוניות המתרחשות במקום אחר בגוף וטחורים הם אחד התסמינים הנלווים, כגון: מחלות לב, יתר לחץ דם, הפרעות במערכת העיכול, עצירות כרונית.

בנוסף, בזמן ההיריון ולאחר הלידה, נמצא כי ישנה עלייה בשכיחות תופעת הטחורים.

מהם טחורים חיצוניים?

טחורים חיצוניים הינם טחורים הנמצאים על גבי פי הטבעת, תלויים, מורגשים ובמרבית המקרים גורמים לכאבים חזקים, חוסר נוחות, חוסר יכולת לשבת, לעמוד ועוד.

הטחורים מתפתחים ושלב הטחורים החיצוניים מוגדר כשלב אחרון, קשה, מסובך ומוזנח במרבית המקרים.

בתחילת התפתחות הטחור, הוא מוגדר כטחור פנימי, אשר לרוב אינו מורגש ואינו גורם לתסמינים.
בשלב השני, ירגישו מרבית האנשים את הטחורים יוצאים מבעד לפי הטבעת בשעת מתן צואה בשירותים. בשלב זה הטחורים יחזרו מעצמם לתוך פי הטבעת ויצאו אוטומטית רק בשעת יציאת צואה בשירותים.
בשלב השלישי, הטחורים מוגדרים כטחורים חיצוניים, למרות שעדיין יש סיכוי שקיימים מספר טחורים פנימיים. בשלב זה הטחורים יוצאים בשעת יציאת צואה בשירותים אך הם גם יכולים לצאת בזמן ישיבה ממושכת ועמידה. בשלב זה יש צורך בהתערבות האדם בכדי להחדיר חזרה את הטחור לתוך פנים פי הטבעת.

בשלב הרביעי, כבר מרבית אם לא כל הטחורים מוגדרים כטחורים חיצוניים, כיוון שהם תלויים על גבי פי הטבעת ואין ביכולתם להיכנס חזרה לפנים פי הטבעת גם לא בעזרת דחיפתם חזרה בעזרת האצבע.

שלב שלישי ורביעי בו מוגדרים מרבית הטחורים כטחורים חיצוניים, מצריך במרבית המקרים התערבות רפואית-כירורגית, גם בשל הכאבים העזים, הפרשות דמיות, צריבה, הפרעות במערכת העיכול, עצירות ועוד.

כיצד מטפלים בטחורים חיצוניים?

כאמור, הטיפול הראשוני לטחורים הוא הוספת סיבים (סובין), פירות וירקות (בעיקר ירקות ירוקים) לתפריט היומי ולהרבות בשתיית נוזלים, בעיקר מים בכל יום.

אך לטחורים חיצוניים, טיפול זה כבר אינו מתאים ויעיל ויש צורך להיעזר בשיטות טיפול אחרות הכוללות:

• קשירת הטחור- טיפול הנעשה בבית חולים או במרפאה, במהלכו קושר הרופא את הטחורים בעזרת גומייה מיוחדת אשר חוסמת את מעבר הדם לטחור ובכך נגרם מצב הנקרא: איסכמיה הגורם לנמק והטחור נופל לאחר מספר ימים.
• טיפולי לייזר או טיפולים בעזרת אלקטרוקואגולציה- ריפוי בחשמל (Electrotherapy) וקרני אינפרא אדום, אשר צורבים ומסירים את הטחורים.
• ניתוח כירורגי להסרת הטחורים (Hemorrhoidectomy).

טיפולים אלו מבוצעים על ידי רופא כירורג מומחה בבית חולים ציבורי או פרטי ונמצאו כמועילים ומוצלחים במרבית המקרים של טחורים חיצוניים.